יבגניה נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר אירעו לרכבה כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 28/5/11.

לטענת התובעת במועד הנקוב, חנה רכבה ברחוב עוזיאל במקום שבו אבן השפה מסומנת באדום לבן. לטענת התובעת, בשעה שרכבה חנה כאמור, פגע בו אוטובוס הנתבעת וגרם לו לנזק. לטענת התובעת בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתח הנהג ברכב הנתבעת ומשכך , על הנתבעת לשפותה בגין הנזקים אשר אירעו לרכבה כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעת, רכבה של התובעת עמד במקום שאסור לעצירה ולחנייה וזאת, הן בתחום הצומת והן, במיקום בו אבני השפה צבועות באדום לבן. בנוסף, במיקום בו חנה רכב התובעת כאמור קיים אי תנועה משמאל באופן שרכבה של התובעת חסם להלכה ולמעשה את נתיב התנועה. לטענת הנתבעת, משהגיע אוטובוס הנתבעת לצומת האמור וביקש לבצע פנייה לימין, הוא סבר שלא יהא די במרווח שנותר על מנת לבצע הפנייה כאמור ומשכך, עצר. לטענת הנתבעת, לאחר שנוצר עומס תנועה מאחורי האוטובוס פנה אל נהג האוטובוס נהג של אוטובוס מחברת אגד וכיוון אותו לשם ביצוע הפנייה. לטענת הנתבעת, האוטובוס ביצע הפנייה מבלי שרכב התובעת נפגע כלל ועיקר והנזק לו טוענת התובעת הינו נזק אשר היה ברכבה עוד קודם לכן. לטענת הנתבעת, בנסיבות האמורות ראשית – התובעת העמידה רכבה באופן החוסם נתיב ומשכך, סיכנה את רכבה וכן, את הרכבים הנוסעים בנתיב. בנוסף, לטענת הנתבעת, מוכחש קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין אוטובוס הנתבעת אשר כאמור לטענתה, לא פגע ברכב התובעת כלל. לאור האמור, לטענת הנתבעת דין התביעה להדחות.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת וכן שני עדים מטעמה – הגב' אילנה חרש ומר שוורצמן אלכסנדר ומטעם הנתבעת – נהג הנתבעת מר ולדימיר קיצ'קרובסקי ומר שמעון ביטון - אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכב התובעת וכן, תמונות אשר צולמו על ידי העדה מטעמה במועד האירוע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובעת חובה להוכיח את תביעתה, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו , דין התביעה להתקבל באם תרים התובעת את הנטל המוטל עליה כדי 51%.

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינת הגרסאות כפי שעלו במסגרת העדויות והראיות מעלה כי אין בידי לקבל באופן שלם אף אחת מן הגרסאות.

ראשית – אין בידי לקבל את טענת התובעת ולפיה אמנם החנתה את רכבה במקום בו אבני השפה צבועות באדום לבן ואולם, לא בתחומי הצומת ולא באופן החוסם את נתיב הנסיעה. בהקשר זה – הוצגו בפני בית המשפט המהלך הדיון תמונות אשר צולמו באמצעות מכשיר הטלפון הסלולארי של עדת התובעת – הגב' חרש - בהן ניתן לראות את אוטובוס הנתבעת במהלך ניסיון המעבר על פני רכב התובעת . בתמונות האמורות נחזה מפורשות כי האוטובוס קרוב ממש לצומת . זאת ועוד, בהקשר זה אקשה- לו אמנם עמד רכב התובעת באופן שאינו מהווה חסימה לצומת לשם מה נדרשו נהג הנתבעת וכן, נהג אגד אשר כפי שיפורט להלן סייע בידו – לתמרונים על מנת לעקוף רכב זה?! יתרה מכך, תימוכין נוסף לאמור ניתן למצוא בסימון אשר ביצעו שני העדים מטעם התובעת באשר למיקום רכבה אשר שניהם, סימנו הרכב כחונה בתחום הצומת. לאור האמור הנני קובעת כי אמנם התובעת החנתה את רכבה בתחום הצומת, במיקום שהוא אסור לחנייה ובאופן שהיה בו משום חסימה לתנועה.

מאידך – אינני מקבל את גרסת הנתבעת ולפיה לא פגע אוטובוס הנתבעת ברכבה של התובעת . בנוסף, במסגרת הדיון בפני טענה התובעת כי נהג חברת אגד- שהנתבעת טענה שהיה זה אשר כיוון את נהגה על מנת לחלוף על פני רכב הנתבעת– היה זה אשר נהג באוטובוס וגרם או החמיר את הפגיעה ברכבה הואיל וכאשר היא וחבריה ראו את התאונה הם ראו אותו מנסה לחלץ את האוטובוס אשר פגע ברכבה. הנתבעת מצידה טענה כאמור כי נהג אגד לא נהג באוטובוס הנתבעת אלא רק נכנס אליו על מנת לבחון מתוכו את אפשרות המעבר ולאחר מכן כיוון את נהג הנתבעת בשעה שזה חלף על פני רכב התובעת מבלי שיפגע בו. גרסת הנתבעת כאמור אין בידי לקבל – בהקשר זה, בתמונות אשר הוצגו על ידי העדה מטעמה של התובעת באמצעות מכשיר הטלפון הסלולארי ניתן לראות מפורשות את נהג אגד בשעה שהוא יושב על כיסא הנהג , אוחז בהגה ומסובב אותו. לאור האמור, גרסאות עדי הנתבעת ולפיהן האוטובוס חלף על פני רכב התובעת ולא פגע בו הואיל ונהג אגד כיוונו מחוץ לאוטובוס – נמצאו בעיני כבלתי מהימנות ומשכך, הנני קובעת כי אמנם אוטובוס הנתבעת פגע ברכבה של התובעת וגרם לו לנזקים הנטענים.

בנסיבות כפי שתוארו על ידי הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת בשיעורים שווים על כל אחד מן הצדדים באופן שעל התובעת מוטלת אחריות בשיעור 50% לתאונה וזאת, הואיל והעמידה את רכבה בניגוד לדין ובאופן אשר חסם את נתיב התנועה ומאידך על הנתבעת מוטלת אחריות בשיעור 50% הואיל ואוטובוס הנתבעת פגע ברכב התובעת וזאת, תחת לבחור באופציות חלופיות כגון פנייה למשטרה לשם גרירתו או ביצוע מעקף.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת באופן חלקי על הנתבעת, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובעת. לענין זה, תמכה התובעת את נזקיה בסך של 9,375 ₪ בגין הנזק הניתן לתיקון וסך 660 ₪ בגין ירידת ערך - בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק וכן בחשבונית מס המעידה על תיקון הנזק בפועל. כן, תמכה התובעת תשלום שכ"ט לשמאי בסך 850 ₪ בחשבונית מס קבלה. משכך, הנני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכחת נזקים אלו אשר נגרמו לה. באשר לדרישת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום בגין הוצאות וביטול זמן בסך של 1,000 ₪ הרי שהטענה נטענה בעלמא וללא כל ביסוס ומשכך, לא מצאתי לחייב הנתבעת בהוצאות כאמור. יחד עם זאת, יפסקו להלן הוצאות בגין ההליך המשפטי באופן שיגלם , בין היתר , את חלקיות אחריות הנתבעת.

אשר על כן הנני מקבלת את תביעתה של התובעת באופן שהנתבעת תשלם לתובעת 50% מנזקיה המוכחים כפי שפורטו לעיל, דהיינו תשלם סך 5,443 ש"ח וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (24/10/11 ) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 300 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.